חקר
מטרת החקר שלי היא לראות כיצד מראיינים בתקשורת מתייחסים להורים שכולים בזמן מלחמת חרבות ברזל בראיונות וכתבות כלפי הורים שכולים שבנם נפל במלחמה ובשביעי לאוקטובר עצמו. האם יש תבנית מסויימת לראיונות האלו.
החקר שלי מתבצע בכתבות בערוצי 13,14 ו11 (ערוצי טלוויזיה)
שיטת המחקר שלי- אחפש 5 כתבות בהן מראיינים שונים מראיינים הורים שכולים שונים. (חיילים שנפלו או אזרחים במסיבה ובקיבוצים)
תקופת החקר- בודקת ממש מהחצי שנה האחרונה- מאז השביעי באוקטובר שהתחילה המלחמה והשכול נהיה נוכח ומשמעותי ולכן ויש לא מעט כתבות וראיונות עם ההורים כדי לשמוע את סיפורי הגבורה של ילדיהם.
יישום החקר
ערוץ 14: "הוא היה עושה בדיוק אותו הדבר": סיפור הגבורה המדהים של עמיחי ויצן הי"ד- לפני 5 חודשים
כיצד פותחים את הראיון עם המשפחה השכולה?
תשובה: המראיינת שואלת דבר ראשון, איזה ילד עמיחי היה? בא ממקום של לראות למה הוא התחנך, מה הוא למד במשך חייו.
האם המראיין מראה רגישות כלפי המשפחה השכולה? איך זה בא לידי ביטוי?
כן, המראיינת מקשיבה, מחייכת, מדברת ברוגע ובסוף גם קמה לתת לאמא שלו, הרבנית רחל וייצן חיבוק.
האם שואלים שאלות על הבן או הבת או שפשוט נותנים להורים לספר את מה שהם רוצים לספר?
תשובה: שואלים שאלות מנחות
האם במהלך הראיון עובר מסר לכלל עם ישראל מתוך החוויה וההתמודדות עם השכול?
תשובה: כן
כיצד מסתיים הראיון?
בחיבוק
סיכום: בכתבה הזו ראיתי שהמראיינת מראיינת מאוד ברגישות, ברוגע, מקשיבה, נותנת בסוף חיבוק ושואלת שאלות מנחות, יש התיחסות למסר לאומה והדיבור רציף.
ערוץ 14: סיפור הגבורה של סמ"ר איתן דישון הי"ד שנפל בקרב ברצועת עזה- לפני 5 חודשים
כיצד פותחים את הראיון עם המשפחה השכולה?
תשובה: המראיינת עושה רקע קצר על מי מתראיין, אומרת בוקר טוב ומבקשת שיתחיל לספר על בנו איתן.
האם המראיין מראה רגישות כלפי המשפחה השכולה? איך זה בא לידי ביטוי?
תשובה: כן המראיינים מקשיבים מאוד ברגישות
האם שואלים שאלות על הבן או הבת או שפשוט נותנים להורים לספר את מה שהם רוצים לספר?
תשובה: בהתחלה נותנים לדבר רצוף, ולאט לאט שואלים שאלות המראיינים קצת מוסיפים פה ושם ואומרים "הערות"
האם במהלך הראיון עובר מסר לכלל עם ישראל מתוך החוויה וההתמודדות עם השכול?
תשובה: לא
כיצד מסתיים הראיון?
תשובה: באמירת תודה רבה לאבא, בכך שהוא נותן לנו כוח ומחמם את הלב לשמוע כאלה סיפורי גבורה כמו של בנו.
סיכום: בכתבה זו ראיתי שנותנים איזה שהו רקע קצר ואז מתחיל הראיון, שוב באמירה נעימה של בוקר טוב, יש הקשבה ודיבור רגוע אך אין לאבא דיבור רצוף לגמרי, המראיינים נותנים הערות ומוסיפים דברים תוך כדי ואין התייחסות למסר לאומה.
ערוץ 14: אליהו ליבמן מדבר לראשונה אחרי הבשורה המרה על רצח בנו אליקים: "נרצח מעצם היותו יהודי"- לפני 6 ימים
כיצד פותחים את הראיון עם המשפחה השכולה?
תשובה: המראיין פות ברקע של מי אנחנו הולכים לשמוע, ונותן לו להתחיל לדבר.
האם המראיין מראה רגישות כלפי המשפחה השכולה? איך זה בא לידי ביטוי?
כן, המראיין אומר משתתפים בצעריכם, שומעים שהקול שלו כבד וכואב
האם שואלים שאלות על הבן או הבת או שפשוט נותנים להורים לספר את מה שהם רוצים לספר?
תשובה: כן, אז נותן בהתחלה כמה שאלות רצופות מנחות ואז באמצע יש יותר הערות "מנחות".
האם במהלך הראיון עובר מסר לכלל עם ישראל מתוך החוויה וההתמודדות עם השכול?
תשובה: כן. מתוך כך שעד עכשיו חיזקו את עמ"י רוצים לשמוע איך הם יכולים להמשיך לתת כוחות לעמ"י. אליהו אומר שקודם כל אחרי כזו בשורה צריך להתכנס רגע פנימיה, לכאב הפרטי ורק אחרי זה לצאת לכאב הלאומי שממנו אליקים נרצח, חלק ממשהו גדול שהוא עם ישראל. ורק יחד ננצח.
כיצד מסתיים הראיון?
אמירת תודה לאבא, ואמירה של חיבוק ענק
סיכום: בכתבה זו ראיתי ששוב יש רקע של מי אנחנו מראיינים מי עומד פה, וישר האבא מתחיל לספר את הסיפור של בנו, הדיבור רציף, מידי פעם הערות מנחות והוספות של המראיינים ויש חלק מאוד גדול מהראיון שהוא מסר לאומה, מה המשפחה רוצה להעביר לעם ישראל לאחר תקופה כזו שגם בה, נתנו לנו כוח בזמן שהם עצמם היו בקושי גדול.
כאן חדשות: הוריו של עמית שנפל בעזה קראו בכאב: "העם חולה, המשיכו את דרכו - אהבת חינם"- לפני 5 חודשים
כיצד פותחים את הראיון עם המשפחה השכולה?
תשובה:פותחת ברוגע, אומרת שמשתתפים בצערכם..
האם שואלים שאלות על הבן או הבת או שפשוט נותנים להורים לספר את מה שהם רוצים לספר?
תשובה: רוצה לשמוע לא שואלת שאלות מנחות, ההורים פשוט מתחילים לספר את סיפור חייו. באמצע הראיון האבא אומר למראיינת שהיא עושה את הראיון בחמלה ורגש ולכן הגיעו אליה. ובאמצע הביקורת הקשה שהוא נותן על התקשורת המראיינת ממש קוטעת אותו באמצע הדיבור הבוער שלו.
האם המראיין מראה רגישות כלפי המשפחה השכולה? איך זה בא לידי ביטוי?
המראיינת מאוד רגועה, אומרת משתתפים בצעריכם וגם תוך כדי הביקורת הקשה היא מאוד מקשיבה לליבם של ההורים השכולים אך לקראת סוף הביקורת היא קצת נכנסת לדבריהם כדי לעצור את הביקורת הזו.
האם במהלך הראיון עובר מסר לכלל עם ישראל מתוך החוויה וההתמודדות עם השכול?
תשובה: לא מבקשים אבל האבא אומר מעצמו, בבקשה לסגור את ערוצי הטלוויזיה! הם ממלאים אותנו ברע אחד נגד השני, וזה לא תורם לנו כלום. נותן ביקורת מאוד קשה על התקשורת. וכואב את זה שהמוות של בנו רק לא יהיה לשווא. וגומר בזה שאנחנו צריכים רק אהבת חינם ואחדות!
כיצד מסתיים הראיון?
תשובה: הראיון נגמר באיזה שהי בקשה של האמא, והמראיינת אומרת להם תודה רבה, שלא תדעו עוד צער ותודה על הדברים המשמעותיים שאמרו.
סיכום: בכתבה זו ראיתי שהמראיינת מדברת מאוד מתוך כבוד ושותפות בצער ההורים השכולים, אך בראיון זה היה גם מקרה שבו ההורים נתנו ביקורת מאוד מאוד קשה וחריפה כלפי התקשורת בישראל בזמן המלחמה. המראיינת מקשיבה ונותנת להם לשפוך את כל אשר על ליבם אך לקראת הסוף היא ממש קוטעת אותו על דבריו.
כאן חדשות: אבא שלי הגיבור: משפחתו של לוחם הימ"מ שנפל מנסה להתמודד עם האובדן- לפני 4 חודשים
כיצד פותחים את הראיון עם המשפחה השכולה?
תשובה: רואים קצת את התנהלות המשפחה, של הילדים עם האמא ללא אבא שלהם. והשאלה שפותחת היא איך מסבירים לילדים שאבא כבר לא יחזור?
האם המראיין מראה רגישות כלפי המשפחה השכולה? איך זה בא לידי ביטוי?
תשובה: המראיינת מתעניינת בחיי המשפחה לאחר השכול, מקשיבה ברגישות
האם שואלים שאלות על הבן או הבת או שפשוט נותנים להורים לספר את מה שהם רוצים לספר?
תשובה: יש שאלות מנחות בעיקר לילדים, נותנים לדבר רצוף , לראות את התנהלות המשפחה
האם במהלך הראיון עובר מסר לכלל עם ישראל מתוך החוויה וההתמודדות עם השכול?
תשובה: לא
כיצד מסתיים הראיון?
תשובה: האמא אומרת את המילים האחרונות בראיון, היא אומרת את מה שהיא חושבת שבעלה היה אומר לה וכך נגמר.
סיכום: בכתבה זו ראיתי משהו בסגנון אחר, מראים בעיקר את התנהלות המשפחה בלי האבא בבית, יש שאלות מנחות ויש דיבור רציף של האמא. המראייינת מתעניינת בחיי המשפחה ומקשיבה ברגישות.
כאן חדשות: לוחם השב"כ שנפל ב-7 באוקטובר - ותמונתו אסורה לפרסום- לפני 5 חודשים
כיצד פותחים את הראיון עם המשפחה השכולה?
תשובה: מראים את הכאב הגדול של המשפחה.
האם המראיין מראה רגישות כלפי המשפחה השכולה? איך זה בא לידי ביטוי?
תשובה: אין התייחסות למראיין
האם שואלים שאלות על הבן או הבת או שפשוט נותנים להורים לספר את מה שהם רוצים לספר?
תשובה: בראיון הזה, החברים מספרים להורים את הסיפור בהתחלה והם מקשיבים להם. אחר כך קצת מדברים עם המשפחה עצמה
האם במהלך הראיון עובר מסר לכלל עם ישראל מתוך החוויה וההתמודדות עם השכול?
תשובה: לא
כיצד מסתיים הראיון?
תשובה: הראיון נגמר באמירה של האבא, ובתצלום של הקבר של בנו.
סיכום: בכתבה זו ראיתי משהו בסגנון אחר, החברים של החייל באים ומספרים להורים את סיפור ה7.10, מראים מאוד את הכאב הגדול של ההורים וזה שהחברים שלו מגיעים בלעדיו והם אף פעם לא ראו אותם בגלל תפקידם מקל על הקושי אך גם מקשה עליו שהוא לא שם חלק מהחבורה.
ממצאי החקר
בחקר שלי חקרתי האם יש תבנית מסוימת לראיונות עם משפחות שכולות.
לפי ממצאי החקר שלי ראיתי שבערוץ 14 הראיונות יותר פנים אל פנים, רובם באולפן עצמו, המראיין שואל שאלות את המרואיין ובדרך כלל הראיון יותר קצר. לעומת כאן חדשות שהראיונות יותר בצורה של כתבות, רואים יותר את התנהלות המשפחה, מצלמים יותר ופחות פנים אל פנים מול המראיין וכן הכתבות יותר ארוכות.
בכל הראיונות יש מאוד רגישות כלפי המשפחה השכולה, יש התעניינות רבה ורצון מאוד חזק לשמוע את סיפור הגבורה של הבן, לשמוע מה יש למשפחה להגיד לעם ישראל, איך אנחנו יוצאים מחוזקים מזה שהבן שלו נפל במלחמה. יש הקשבה ומראים ממש את הצער והכאב מכל עם ישראל כולו.
ברוב הכתבות שואלים שאלות מנחות שיכוונו לתשובות ברורות שכמובן מובילות לכל סיפור חייו של הבן. בנוסף יש גם הערות ביניים תוך כדי, ששוב מראות על התעניינות של המראיינים והרצון לשמוע.
רוב הראיונות שמתקיימים פנים אל פנים באולפן מסתיימים באמירת תודה, באמירה של משתתפים בצעריכם, שולחים חיבוק וכו ובאחד אפילו בחיבוק אמיתי. בכתבות של כאן חדשות, שזה מצולם בבית ורואים בעיקר את התנהלות המשפחה הראיון נגמר באמירה חזקה של האישה והאבא של החיילים שנפלו.
רק ב50% מהראיונות יש התייחסות לאיזשהו מסר לאומה, ורק בשתיים מהם זה מגיע מהמראיינים ובאחד זה מגיע מעצמו.
לסיכום, יש 2 תבניות שראיתי שדומות בראיונות: 1) ראיון שהוא אחד על אחד, פנים אל פנים באולפן ואחד שהוא יותר צילום התמודדות המשפחה עם השכול תוך כדי יש שאלות על החיים שלפני/אחרי ועל הגיבור שנפל. סה"כ יש רגישות מאוד גדולה, מכבדים את המשפחות, התקשורת רוצה להעביר את הסיפורים הללו לכל עם ישראל ולכן עושה את זה לדעתי בצורה טובה ונכונה. מה שחסר לדעתי זה יותר מסר לאומה מהמשפחה, ואם המשפחה לא אומרת את זה מעצמה אז לכוון אותם לזה. בתור צופה מהבית זה מה שהקהל רוצה לשמוע אנשים רוצים להתחזק מדברים כאלה וזה חשוב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה